הקהילה הטרנסג'נדרית זקוקה ליחסי ציבור

עמית משתפת את הקהל במה שגרם לה לחשוף את עצמה ואת משפחתה למצלמות ומה גורם לה לעמוד עד היום מעל לכל במה ולהופיע עם הרצאתה ברוך שעשני אישה.

"גלית השתתפה בקבוצת תמיכה למשפחות של טרנסג'נדרים והמדריכה הכירה את אופיר הבמאי". אופיר טריינין, ביים באותה התקופה סרטונים קצרים עבור תהל"ה, עמותת תמיכה של הורים למען הורים לילדים מהקהילה הגאה. כששמע את הסיפור של משפחת צוק הבין שיש כאן סיפור אהבה מיוחד שחוצה גבולות והחליט לצאת איתם לדרך. יום הצילומים הראשון היה יום ההולדת של עמית "אני לא רציתי להצטלם. ביום הראשון של הסרט ברחתי מהבית. לבסוף החלטתי שהסרט הזה מעבר להיותו סיפור אהבה שצריך להנציח לדורות הבאים, יכול לתת כח רב לקהילה שלנו ולמעמדה בחברה. עם הזמן המצלמה בבית הפכה לסוג של תראפיה, הצלמים הפכו להיות חלק מהמשפחה". הסרט 'משפחה בטרנס' ליווה את המשפחה גם בזמן ניתוח שינוי המין בתיאלנד "היה לי נורא קשה בתיאלנד. הניתוח קשה מאוד וההחלמה יכולה הייתה להימשך עד שנה. בנוסף לזה, כשנחתנו חליתי בדלקת ריאות וזה סיבך הכל. חשבנו שזה יהיה סיפור אהבה, אבל החיים היו הרבה יותר דינמיים ושונים ממה שחשבנו".

לא רק עמית עוברת מהפך ויציאה מהארון אלא גם בת הזוג, גלית. גלית תומכת בשינוי ונמצאת שם לצד עמית לאורך כל התהליך תוך שהיא מלכדת סביבן את הילדים. מה שהיה אמור להיות סצינת הסיום של הסרט, החתונה המחודשת של הזוג, הוא רק פתיח ליציאתה של גלית מהארון. "במשך שנתיים היא אמרה מעל כל במה 'אני שלך לנצח', לא אעזוב לעולם" אומרת עמית. "אף אחד לא היה מוכן להודעת הפרידה שלה. גלית לצד התהליך שלי, עשתה תהליכים שלה עם עצמה. היא אמרה שהיא רוצה לעשות את התהליך שלה לבד ולא איתי. זה היה הלם מוחלט". מאז הפרידה של בנות הזוג עברו שנתיים בהן הסרט קיבל תפנית לא צפויה, שאפשרה לו להסתיים בסוף טוב למרות הפרידה של השתיים, תקופה לאחר הפרידה הכירו השתיים בנות זוג ויצרו התחלות חדשות וסיפורי אהבה חדשים. "היה חשוב להראות שיצאנו מחוזקות מהתהליך גם אם הסוף הטוב שלנו, הוא לא ביחד. אני האישה הכי מאושרת עלי אדמות. החלום שלי היה להיות אישה לצד אישה והגשמתי אותו". אחרי הפרידה, הכירה עמית את מי הפכה להיות בת זוגתה, שירלי. "נרשמתי לאתר היכרויות של נשים ופגשתי שם מישהו יפייפייה שיצרה איתי קשר. נפגשנו ומאז אנחנו יחד, ולפני שנה אף התחתנו. עכשיו אנחנו בתהליך לעשות ילד".

 

הקהילה הטרנסית צריכה יחסי ציבור

בימים אלו, לצד החיים עם שירלי והילדים לצד העבודה הרגילה כמנתחת מערכות מידע וראש תחום במכללות, חורשת עמית את הארץ ואת העולם עם סדרת ההרצאות שלה "ברוך שעשני אישה" בה היא עונה על השאלות הקשות ביותר וחושפת עצמה ואת סיפורה על הבמה "אני דואגת שהאנשים בקהל אפילו הקיצוניים ביותר יהפכו להיות שגרירים של הקהילה. ההופעה מועברת בהומור מאחר והבנתי שרק כך ניתן להגיע ללבבות הקשים ביותר". כאמור,  הסרט "משפחה בטרנס" המבוסס על סיפור חייה, זכה בפרס דוק-אביב לסרט הטוב ביותר לשנת 2018, וכבר מזמן חצה את גבולות ישראל. הסרט גם מועמד לאוסקר. בנובמבר הוא יוקרן בפסטיבל הסרטים הישראלי בלוס אנג'לס, ובניו יורק.

הסרט שבימים אלו יוצא להפצה מסחרית בארצות הברית וייחשף לקהל רב, וההרצאה האינטימית מבחינתה זו ההקרבה שלה למען הקהילה הטרנסג'נדרית שלטענתה סובלת מהיעדר יחסי ציבור ותדמית קשה. "הקהילה הזו נמצאת במקום שההומואים והלסביות היו לפני 30 שנה. הקהילה חייבת לשפר את מעמדה בחברה ולהפוך להיות לגיטימית, להוליד מתוכה עוד נשים אקטיביסטיות, כאלו שלא יפחדו להקריב, כאלו שיוכיחו כי אנו לא שונות מאף הטרוסקסואל, לעיתים טובות יותר. אנחנו יכולות להיות משכילות, לוחמות, אימהות טובות,  מחנכות מצוינות, נשות משפחה ויצרניות ומועילות לסביבה שלנו. את זה נצליח לעשות רק ע"י תפישת עמדות מפתח בחברה. לשים דגש על דוברות ויחסי ציבור. הסרט הזה וההרצאה הם בדיוק זה. אני מקריבה את החיים שלי כדי לעשות למען הקהילה. זה נותן כוח" אומרת עמית. מבחינתה אם היא תצליח לשנות את דפוס המחשבה השלילי שיש לרבים על הקהילה, אם תצליח להביא את סיפורה לעולם, ולהביא כוח למישהי או מישהו בתחילת דרכם, אזי היא את יעודה הגשימה.

חשיפה מוחלטת

© כל הזכויות שמורות לעמית צוק