מכתב לאגם

אגמי שלי, מלכת היופי שלי, חברה שלי

 

כבר כשהיית בבטן הראית לנו כמה עקשנית את כשבמשך 4 ימים לא הסכמת לצאת.

כשיצאת הנפתי אותך גבוה וראיתי ילדה מושלמת, יפהפייה.

גדלת להיות בדיוק כמו שחשבתי, ילדה חכמה, דעתנית, מנהיגה מבטן ומלידה ויפה, אוי כמה יפה.

אני נוסעת כדי להשלים מסע חיים, כדי לחבר את הנפש שלי לגוף הנכון. לגוף עמו הייתי צריכה להיוולד.

אני מודעת לקושי הרב שחווית בתהליך הזה, לריחוק מהחברות בתחילת הדרך, לעצבות שהייתה לך, מבת שהייתה מפנקת, מחבקת, מתפנקת – התרחקת.

וזה היה בסדר מתוקה שלי, ידעתי שהפכתי לך את החיים לקשים מאוד מבלי לתת לך שום בחירה והייתי מאוד עצובה.

עם כל הקושי, את היית הראשונה שהחלה לדבר אלי כבת, את היית הראשונה שהמציאה לי את השם אבית, את היית הראשונה שהגיע איתנו להופיע וענתה על שאלות של הקהל כמו בוגרת.

לפני חודשיים ידעתי שניצחנו יחד את התהליך הקשה שעברנו אני ואת כשביקשת שנחגוג לך בת מצווה גדולה בנוכחות כל חבריך. הייתי כל כך גאה בך, בכיתי מאושר.

הרגשתי שהרווחתי את הנסיכה שלי שוב, את החברה הטובה שלי, את זו שהולכת לקנות איתי איפור יחד ומתחלקת איתי בהכל.

עזרת לי לעשות עוד צעד בתהליך שלי, להרגיש שלמה איתו, להיות מאושרת.

 

אני רוצה שתדעי שאני גאה בך. מוקסמת ממך, מהאופי שלך ומהיופי שלך.

אני רוצה שתמשיכי להיות אמיצה ומובילה, אל תעשי חשבון לאף אחד, תהי דעתנית, תגידי כל שעל ליבך הקטן והמתוק ותמיד תהי טובה.

טובה להורות, טובה לאחים שלך, למשפחה שלך ולחברים שלך כי זה הדבר החשוב ביותר שיש לנו.

 

 

אני אוהבת אותך המון אגמי

וכבר מתגעגעת

אימית

© כל הזכויות שמורות לעמית צוק