מכתב לאמא

אמא, אמא שלי, חברה שלי

 

יש לי כל כך הרבה מה לכתוב לך לביאה שלי. כל החיים שלך הם מלחמה אחת גדולה על חייך, על הגורים שלך.

כל כך שמחתי שלפני מספר שנים מצאת את האביר על הסוס הלבן. את המלאך שלך. שלנו.

כזה שיעזור לך להתמודד עם כל הקשיים. והיו לא מעט.

ואז באתי אני עם הפצצה שהטלתי. ראיתי אותך נשברת מול עיני. כל כך פחדתי מהתגובה שלך. לא רציתי לאכזב, זה לא הגיע לך, עברת כבר כל גיהנום אפשרי.

אבל לא יכולתי יותר אמא. החיים שלי היו שקר אחד גדול. פעם בגלל הגיל, פעם בגלל האלימות בבית, פעם בגלל האחות הלסבית, הפציעה, הנישואין – כל פעם משהו אחר שגרם לי לחיות בפיצול אישיות נורא. בסבל שלא יתואר.

מתתי ביום וחייתי בחלומות בלילה.

אני מביטה היום במה שהצלחתי להשיג בשנים האלה, מביטה באשה שלי – האשה הכי מדהימה שהיקום ברא, מביטה בארבעת ילדי המופלאים וזה נראה כמו מדע בדיוני כי כדי להיות שם בכל הרגעים האלה, נדרשו ממני כוחות על ואנרגיות שאדם רגיל לא יכול לאסוף.

הרבה מהן שאבתי מהמשפחה המושלמת שלי.

הקושי שלך בהתחלה, העצב, השבירה, הבכי  - הפכו את התהליך שלי מקשה לכמעט בלתי אפשרי.

אבל כמו לביאה אמיתית, גם כשהיה הכי קשה לא ויתרת. לא הפסקת לבוא, לא הפסקת להתקשר.

אני מביטה היום על התקופה ההיא, התקופה החשוכה וכל כך מעריכה אותך על ההתמדה האימהית.

היום כשהגשמתי עוד חלום אחד בדרך, אמא שהיא גם חברה, אין מאושרת ממני.

השיחות איתך, הקניות, בתי הקפה, הקשקושים הקטנים – היו חלק מהריפוי שלי, מהעצמה שלי כאשה.

אל תהי עצובה אמא. אני נוסעת להיוולד מחדש.

אני נוסעת לחבר את הגוף שלי לנפש שלי. אחרי 42 שנים של חיים בתחפושת. אני אשה.

הקושי שלך מובן לי. אהבת אותו. והוא אהב אותך. גם אני אהבתי אותו ומעריכה אותו על מה שהעניק לי בחיי אבל לשמחתי תפקידו בחיי הסתיים לחלוטין. חייתי בשקר וסבלתי מכל דקה.

הייתי מאחלת לכל אחד ואחת אמא כמוך אבל אשקר – אני רוצה אותך רק לעצמי. לא מעניין אותי מהיתר.

את הגדולה מכולן. היפה מכולן. האמיצה מכולן. הסבתא הכי מדהימה בעולם בלי תחרות.

אני אוהבת אותך אמא ומחכה לראות אותך שוב, לחבק אותך ולהגיד לך באוזן כמה התגעגעתי.

כשאעשה זאת אהיה שלמה. בגופי ונפשי. כבת שלך.

 

חיפשתי מה אני יכולה להגיד לאריק. האיש הכי מדהים שפגשתי. בן הזוג המושלם של אמא שלי, האבא שלא היה לי, הסבא האמיתי של ילדי. משהו שיתאר כמה אני מעריכה אותו, אוהבת אותו, קשורה אליו.

אריק. תודה.

© כל הזכויות שמורות לעמית צוק