Search Results

נמצאו 41 תוצאות

פוסטים בבלוג (6)

  • אבא ?

    הוא איננו. נעלם סתם כך יום אחד. רק היום אני מבינה שיש אנשים כאלו, שכל כך קל להם פשוט להיעלם יום אחד, להתנתק. איש קשה אבא שלי. אלים ועצבני. פחדתי ממנו פחד מוות והוא דאג להצדיק את הפחד הזה שוב ושוב. מגיל 4 אני זוכרת לילות לבנים של בכי בבית, בכיה של אימי. עוד צרחות, עוד צעקות. הייתי יוצאת מחדרי, הולכת לכיוון השירותים רק כדי לנסות ולעצור אותו. לתת לאימי כמה דקות של הפוגה, מנוחה. גם אני הצטרפתי די מהר למעגל האימה כל אימת שהיה חוזר הביתה עצבני, כל הבית היה נכנס לכוננות ספיגה. עבודתו כחוקר במשטרה שהפכה את אלימותו ליצירתית וכואבת יותר ואופיו העצבני והאימפולסיבי היו שילוב קטלני עבור בני הבית. אני זוכרת את התקפי הזעם והאלימות שלו בכל גיל. בכל מקום. בבית, בחדר, אצל סבתי, בפריז במלון. זוכרת מה קרה כשאיחרתי לחזור מבית הספר רק כי עצרתי לשחק עם חבר, מה קרה כשהעדפתי לשחק על פני להכין שיעורי בית, מה קרה כשגרמתי נזק לווידאו הביתי, מה קרה כשחזר עצבני הביתה. הייתי יושבת בחדרי, מתפללת לא לשמוע את הפקודה "הבא את המחברות והספרים לסלון", ידעתי איך יסתיים הערב הזה מבחינתי. אני זוכרת הכל. זוכרת את אותו מנעול מקולל שהותקן על דלת חדרי, קול הנעילה שלו, הדפיקות של אימי שמתחננת לדלת שתפתח וזו מסרבת בתוקף כאילו נהנית מהמופע הסדיסטי שאל מול עיניה ומבקשת שלא יפריעו לה. ואני ? אני אהבתי אותו. אני חושבת שאף יותר מאשר פחדתי ממנו. הערצתי אותו. ניהלתי מחברת ובה תיעדתי את כל תערוכות הציורים שהשתתף בהם, את כל הכתבות שנכתבו עליו. כל כך רציתי להיות גאה באבא שלי. בגיל 14 עברו הורי לגור בבית שנקנה לי מכספי פיצויים בעקבות תאונת הדרכים הקשה שעברתי בגיל 6. אותו בית שנקנה כדי לאפשר לי ביטחון כלכלי בעתיד, פיצוי על שנים של תופת בבתי חולים. בית שאמור היה להניב חיסכון רב מכספים שאמורים היו להיחסך עבורי משכירות עבור הנכס, הפך להיות ביתנו שכן אבא שלי מכר את הבית שלנו כדי לכסות את חובותיו. ואם לא די בכך, לאחר המעבר לקריות, הוא החל לעבוד כמנהל ברשת מזון שם הכיר בחורה צעירה ממנו ב 20 שנים. התגרש מאימי והתחתן איתה. תוך שהוא משאיר את אימי, אותי ואת אחותי לגור בביתי. שוכח לחלוטין מההבטחות שסיפר לעצמו שהמעבר זמני. הבטחות שנהג לפזר לעצמו לא אחת כדי לחזק החלטות הזויות שקיבל. אבי היה טיפוס שהתקשה לסיים דברים שהחל, ובכל פעם שנתקל בקושי, העדיף פשוט להתחיל מחדש. הוא היה חיה של אדרנלין ואימפולסיביות. נע בין מצבי רוח קיצוניים כשלשונו היא חרבו והוא שולף אותה בלי לחשוב פעמיים דוקר שוב ושוב, בז לכולם, מתחנף לכולם. הומופוב בכל רמ"ח איבריו, הסיבה המרכזית לשקיעתי בארון המגדרי בתקופה ההיא. בגיל 14.5 הוא נעלם. שבועיים לא שמענו ממנו עד שהבנו כי יצא מהארץ באישון לילה וברח יחד עם אשתו הטרייה ליעד הכי רחוק שמצא במפה – דרום אפריקה. בטוחה שהבטיח לעצמו ולה כי הם עומדים לפתוח פרק חדש מלא באושר, הבטיח לעצמו ולסבתי ז"ל כי יכסה תוך זמן קצר את החובות שהשאיר מאחוריו. אני זוכרת את היום הזה, את הפרידה הזו כאילו היתה אתמול. ירדנו אני ואחותי מרכבו ליד פתח ביתנו והתקדמנו לכיוון השער. הוא קרא בשמנו, שאל אם אנו לא רוצים לחבק אותו, שאלה מוזרה שלא נשאלה לפני כן. רק שבועיים מאוחר יותר הבנתי שכך בחר להיפרד מאיתנו. משאיר אותנו להתמודד עם הנטישה, את אימי ומשפחתה להתמודד עם החובות שהשאיר מאחוריו. סלחתי לו תמיד על הכל. הגנתי עליו. פחדתי לאבד אותו. והוא ניצל זאת עד תום. הוא היה שולח לי מכתבי נאצה, מכנה אותי חסר עמוד שדרה, על כך שלא הצלחתי להבין מדוע נטש אותנו, משתף אותי בתכניותיו לשים קץ לחייו, מנסה לתקוע טריז ביני לבין אימי. לא מניח לנפשי הפצועה גם במרחק של עשרות אלפי קילומטרים. באותם ימים קשים, באותם לילות היא הייתה שם לצידי. גדלה איתי, ניחמה אותי, שיתפה אותי בכאביה ונראה היה שהכאב המשותף לנו, מהול באהבה אינסופית, הכח שהענקנו אחת לשנייה, השעות של הצחוק המתגלגל שהשכיחו לחלוטין את המציאות הקשה בביתנו, כל אלה הפכו את הזוגיות שלנו לבלתי מנוצחת, לאינסופית. לזוגיות לנצח. הבהרה חשובה זהו הנושא היחיד עליו אני כותבת בבלוג שלי שחשוב לי להדגיש לגביו שתי נקודות חשובות: 1. אין בפוסט כל סוג של התחשבנות, לא בשל אירועי העבר, לא בשל ניתוק הקשר בעבר ולא בשל ניתוק הקשר בהווה. אני שלמה לחלוטין עם מה שקרה לי בילדותי והבראתי לחלוטין, נהפוך הוא, הדברים נכתבים מתוך מקום של כח והשלמה. 2. אל תטעו ואל תפליגו בקונספירציות פסיכולוגיות. אני לא אישה טרנסית בשל האירועים בילדותי, לא חיפשתי להתרחק מדמות אב ועוד כל מיני מסקנות שוודאי יעלו. נולדתי אישה. חשתי זאת הרבה לפני האירועים המתוארים בפוסט והאווירה בבית הפכה את היציאה שלי מהארון לבלתי אפשרית אך ודאי לא גרמה לה.

  • בשם האהבה

    אני לא הומו. אני מאוהבת. אני נמשכת מינית. אני כל כך מקנאה בו בחבר שלי. והוא ? הוא משחק בה, מנצל אותה, מנצל את האהבה הבוסרית שלה אליו, את התלות שלה בתשומת הלב שלו. דואג לספר לי כל פרט מהמפגשים שלהם, לדווח על כל התקדמות ואני כבר לא יודעת אם הוא יודע שאני מאוהבת ומטפח את מנגנון האגו הגברי שלו, או שהוא סתם נהנה לספר לי על מעלליו וכיבושיו בשם אותו מנגנון. אני מנסה לשכנע אותה להפסיק להיפגש עמו. מנסה לעשות זאת בשם הידידות ביננו תוך שאני מסתירה את כל מה שאני יודעת, את שברון הלב שלי מכל דיווח שלו והיא בשלה. היא מאוהבת. היא ממש מכושפת. מתמסרת לו כל פעם יותר בפגישותיהם הסודיות בקליניקה של אמו הפסיכולוגית, רחוקים מכל עין משגיחה שכן הם עצמם ילדים שחוטאים לגופם כל אחד ממניעיו הוא. היום הגורלי הגיע. הוא מספר לי שהיום יסיים את המערכה לכיבוש ליבה, נכון יותר לכיבוש גופה של אהובתי. אני יוצאת מדעתי. היא שלי. אתה מנצל אותה, אני יודעת ששנייה אחרי, לא תזרוק לעברה מבט יותר. אני יודעת שאתה מתכוון לשבור לה את הלב, לרסק לה את הנשמה. אני ערוכה לאסוף את השברים, אך רסיסי ליבה ולאחותם אך כל כך רוצה למזער את הנזק. בהארה של רגע אני מחליטה לפרוט על המנגנון המרכזי במוחו – האגו. מה משמח יותר גברבר צעיר מלהרשים את חבריו בביצועיו ? אני מציעה לו הצעה שהוא לא יכול לסרב לה. תן לי להיות שם, בפינה נסתרת, לצפות בכובש הדגול מסמן עוד וי בטבלת הכיבושים. כצפוי הוא לא מצליח לסרב. הערב יורד על קרית ביאליק, הקליניקה סיימה את יום עבודתה והיא מוכנה למשמרת שניה, המשמרת שלו. הכל ערוך, אני בפינה שלי, דפיקות בדלת. הוא ניגש לדלת הקליניקה ופותח אותה, היא עומדת שם, קורנת. לבושה בחולצה ירוקה וג'ינס קצרים, שיערה אסוף לשתי צמות והיא מחייכת חיוך נאיבי. אין לה מושג מה עתיד להתרחש בדקות הקרובות. תוך שתי דקות בדיוק הם זו בזרועות זה וזה בזרועות זו, מתקדמים במהירות שאפילו הוא עצמו לא ציפה לה. מה אני עושה ? איך אני עוצרת את המפגש הזה מהתדרדרות לתהום ? איך אני מצילה את אהובתי משיניו ולפיתתו ? האם לצאת מהארון ??? לצאת ממחבואי, לחשוף עצמי, לסכן את החברות שלי עמו ואת העתיד שלי איתה ? כמה כבר קשה לצאת מהארון ? בהבזק של רגע אני מקבלת החלטה, יוצאת החוצה וטורקת את הדלת, לא משאירה שום מקום לספקות – אני כאן. הלם מוחלט. היא אוספת את בגדיה, מתלבשת במהירות ורצה לעבר הכניסה, אני מביטה בו היישר לתוך עיניו, ניצחתי עוד מערכה בקרב על אהבתי. אני רצה אחריה אך היא מהירה ממני ונעלמת בחסות המבוכה. אני מנסה לאזור אומץ לפנות אליה שוב. מביטה בה בכיתה, בכל שיעור, בכל שעה. היא מביטה חזרה, מבוישת. אנו מסתירות סוד. הסוד שלנו. והוא יחיה איתנו לנצח. נזכר בו לא מעט בשנים שיבואו, באירועים שונים, נתמודד עימו שוב ושוב. ערב ל"ג בעומר. חודשיים שאני מכרכרת סביבה, באה אליה, מצחיקה אותה. כל כך אהבתי להצחיק אותה. היה לה צחוק ששבה את ליבי. חשף שתי גומות וערימה של נמשים כתומים שנראה שהתמסרו לחלוטין לחיוכה. הרגשתי שאני לא מצליחה לעצור את עצמי, שזה כעת או לעולם לא, הרגשה שארגיש עוד פעם אחת בלבד ממש מולה בעוד 25 שנים מאותו ערב, מאותו ספסל. גילי, אני אוהבת אותך. אני רוצה שתהי חברה שלי, בת הזוג שלי. אני מבטיחה להצחיק אותך כל החיים. לשמור עליך. להיות שלך. נאמנה לך לנצח. היא לא ענתה לי. לפתע חשתי את ידה לופתת את ידי בחום ומזמינה אותי להתקרב אליה. שעתיים ישבנו על הספסל שמול ביתה, אוחזות ידיים ומביטות אחת בשנייה.

  • אני הומו ?

    אני הומו ? סוטה ? לא מצליחה לישון בלילה. אני גרה אצל סבתי בחדר הקטן שלי בביתה בקריות כדי להיות קרובה לבית הספר החדש שלי. אחרי שנה של נסיעות כל יום מעכו לבית הספר בקריית ביאליק, החליטו הוריי שעדיף שאגור עם סבתי בקרבת בית הספר. מצאתי עצמי חיה בעיר חדשה, לבד, ללא הוריי , ללא חדרי, מיטתי, פתאום שקט כל כך במהלך היום והלילה. פתאום יש זמן למחשבות לעוף, להשתולל, להציק. והן עושות את שלהן, מקשות עלי להרדם, נזכרת בבוקר אותו היום בכיתה ח2 , רק דבר אחד העסיק אותי, רוית, מלכת הכיתה הגיעה במכנסונים וגרביונים לכיתה. כל כך רציתי להיות כמותה. איזו דרך נוספת יש לי לחוות נשיות מלבד בגדים נשיים שהרי אני פשוט תקועה בגוף שהולך ונהיה גברי מיום ליום, כל בוקר מציצים להם זיפים נוספים ושערות בגוף, כל יום התחפושת מכסה אותי עוד ועוד ומעצימה את המרחק שביני לבינה. מעצימה את התסכול שלי, סותמת את הגולל על החלום שלי לגוף נשי. לא הצלחתי להתאפק, גנבתי לסבתי גרביונים, וגרבתי אותם מתחת למכנסי הג'ינס. אני כל כך רוצה להרגיש אישה, להסתובב בחוץ כאישה. הייתי מאושרת מהפתרון שמצאתי, מכנסי הג'ינס אמורים לאפשר לי להסתובב כאישה, ובאותו זמן להמשיך להראות כגבר. לא לקחתי בחשבון שמדובר בחודש ספטמבר ובחוץ קרוב ל 35 מעלות. החום הכניע אותי. ניגשתי לשירותי הגברים, הסתגרתי באחד התאים והתפשטתי. הורדתי את הגרביונים וזרקתי אותם לפח והחזרתי את מכנסי הג'ינס. יצאתי מהשירותים מאוכזבת ומיואשת. את פני מחוץ לשירותים קיבלה ילדה מכיתתי, גלית קראו לה. מעוטרת בשתי צמות קלועות, נמשים קטנטנים בפניה וחיוך כובש המדגיש גומות חן. היא לא היתה ממלכות הכיתה, אך היה לה חיוך ממגנט. היא דיברה ונדמה היה שהיא צוחקת תוך כדי שהיא מדברת. הרגשתי שאני רוצה יותר ויותר בקרבתה. היא די הזכירה לי את עצמי, מסוגרת רוב היום. מלווה בחברה אחת קרובה שלעתים הייתה כמו הצל שלה. לא מספרת דבר על חייה האישיים, על משפחתה. לא מארחת אף פעם, לא מזמינה לביתה אף אחד. כאילו מסתירה גם היא סוד גדול. אני מתקרבת אליה בכל יום שעובר, מנצלת את מעמדי בכיתה, מתחילה לדבר איתה, להצחיק אותה. יכול להיות שאני מרגישה אליה משהו ? נמשכת אליה ? מנסה לכבוש את ליבה ? איך זה מסתדר עם התחושות שלי, החלומות שלי ? אני לא הומו ? אז מה אני ? יכול להיות שמדובר בתופעה חולפת של גיל ההתבגרות? שהכל בסדר אצלי ? אני אוזרת אומץ ומזמינה אותה לצאת איתי. שלוש פעמים אנחנו קובעות ושלוש פעמים היא מבטלת או שלא מגיעה לפגישה. אני שואלת, ואז מבינה שגלית מאוהבת בחברי הטוב ביותר.

הצג הכל

עמודים (35)

  • עמית צוק | ברוך שעשני אישה | מכתבים למשפחה

    עמית צוק - מכתבים למשפחה לפני שטסתי לניתוח התחתון בחו"ל על מנת לחבר סוף סוף בין הגוף לנפש כתבתי לילדי ולאימי מכתבים. הכתיבה הייתה קשה, בכיתי המון תוך שכתבתי אותם, חשבתי על כל מה שעברנו יחד גם לפני התהליך שלי ויציאתי מהארון. החיים שלנו הם אוסף של רגעים מיוחדים שאנו נוצרים בלבנו ובזיכרוננו ולי היו כל כך הרבה מהם. בכל מכתב שכתבתי הזיכרונות הציפו אותי החל מההריון של כל אחד מהם, דרך הלידה וכל כך הרבה רגעים מדהימים בגידול ארבעת המופלאים שלי כאבא והנה ממש עוד מעט אני מוחקת לחלוטין את נוכחותו מעל פני האדמה. האם אחזור משם אותו אדם? האם אוכל לגמול להם על אומץ ליבם, על הגבורה לצלוח עימי את התהליך מול כל העולם בגילאים לא פשוטים. מה אוכל לכתוב להם ואיך אנסח מכתב שגם יחזק אותם, גם יסביר להם מה עברתי ולאן פני מועדות ואיך עושים זאת בשפה המתאימה לכל ילד בגילו שלו. בנוסף, שיתפתי אתכם במכתב שהקראתי ללהקה שלי, לילדיי האמיצים ביום החתונה שלי ושל שירלי. אני משתפת אתכם במסמכים שחיברו ביננו בתקופה הכי מאתגרת של משפחת צוק - הלהקה שלי: ללהקה שלי, לארבעת המלאכים שלי שעברו כל תופת אפשרית בשלוש שנים ובמקום לוותר לעצמם, להפוך ... קראו את המכתב מכתב לילדים בחתונה כבר כשהיית בבטן הראית לנו כמה עקשנית את כשבמשך 4 ימים לא הסכמת לצאת. כשיצאת הנפתי אותך גבוה וראיתי ילדה מושלמת, יפהפייה. קראו את המכתב מכתב לאגם יש לי כל כך הרבה מה לכתוב לך לביאה שלי. כל החיים שלך הם מלחמה אחת גדולה על חייך, על הגורים שלך. כל כך שמחתי ... קראו את המכתב מכתב לאמא מהמכתב הזה ממש פחדתי כי ידעתי שאבכה לכל אורכו כשאכתוב אותו. חודשים שלמים הייתי בוכה בלילה במחשבות על מה עוללתי לך ילד ... קראו את המכתב מכתב לירדן אני חושבת כבר כמה ימים מה לכתוב לקטנטונת כמוך. איך להסביר לך מה באמת אני מרגישה ועל מה אני חולמת בלילה. קראו את המכתב מכתב לפלג הרגע הגדול שלי הגיע. אני טסה לחבר את הנפש שלי עם הגוף שלי. זה לא יכול היה לקרות בלעדייך. הרגשתי בשנה האחרונה שהשינוי שלי .... קראו את המכתב מכתב ליובל הזמינו גם אתם את ההרצאה ברוך שעשני אישה שלח

  • ברוך שעשני אישה | הרצאות ליישובים

    הרצאות ליישובים הופעה מרתקת שמשאירה את כולם פעורי פה, המשתתפים לא רוצים ללכת הביתה רכזי תרבות ביישוב שלכם ? מתכננים אירוע ליישוב ? מארגנים כנס ? שלוש שנים אני חורשת את המדינה, מקיבוץ דן ועד מצפה ים המלח, מהבקעה ועד לבית קמה. אני מגיעה להרצאה ביישוב שלכם, כחלק מאירועי התרבות ביישוב, הרצאה לרגל אירוע מיוחד, הרצאה ליום האישה. עומדת מול עשרות זוגות עיניים שנשואות בסקרנות אלי ואל המסך מהם משתקפים שתי דמויות - אני היום ובגלגול הקודם - משהו שמרמז לקהל על העתיד לבוא בהרצאה. במשך שעתיים אני פורטת להם על כל סוגי הרגשות. מאתגרת אותם. אני מצחיקה אותם, מרגשת אותם, הם מזילים דמעה, מחייכים, כועסים. אני מראה להם מצגות, סרטונים, מקריאה מכתבים מהילדים, קטעי יומן אישי אפילו שרה להם. אני מעצימה אותם, מלמדת איך הופכים קושי לאתגר, איך מגשימים חלומות, איך מנצחים ומה הערך של להיות אדם מאושר. כשאני מסיימת את ההופעה מתחיל החלק המעניין של הערב - שיח אינטימי עם הקהל בו אני עונה להם בסבלנות על כל שאלה שיש להם, הילדים, הזוגיות, חיי המין, הקריירה, הסרט. הכל. אז מה יותר טוב מלקרוא מה היה לקהל שלי בהרצאות ליישובים להגיד אחרי ההופעה ברוך שעשני אישה: אירחתי את עמית צוק בהרצאה "ברוך שעשני אישה " במסגרת אירועי התרבות לחודש הגאווה, שעורכת המועצה האזורית חוף השרון. בהופעתה שיתפה עמית את הקהל בסיפור חייה המאתגר והמדהים . היא עשתה זאת בתבונה, בהומור ותוך הבנה עמוקה של מכלול הנושאים המעניינים את השומעים. המפגש קולח ומרתק וחושף את המשתתפים לסיפורה האישי האמיץ והנחוש של עמית, למשפחתה הקרובה האוהבת המהווה מופת של אינטיליגנציה רגשית וגם לתגובות המעגלים החברתיים הרחבים יותר המתקשים להכיל ולסייע. זוהי הזדמנות נדירה השולחת זרקור לכך שהשונות בינינו אינה קשורה בהעדפה המינית אלא ביכולת האישית להכיל ולתמוך. זו גם הזדמנות להיחשף ליסודות האיתנים הנבנים מאהבה ותמיכה, אומץ ונחישות. ההופעה מומלצת בחום!!! אורלי הדס מנהלת התכנית למבוגרים במועצה אזורית חוף השרון הערב חווינו מפגש מרתק. כואב. אמיץ. נוגע ללב עם עמית צוק שערכה עם הקהל הרב שישב במועדון בקיבוץ בית זרע - את מסעה 'מסע הגיבורה'. בעיני מסע ייחודי של אישה שהייתה כלואה בגוף של גבר והרגישה בכך מגיל צעיר מאוד. "ברוך שעשני אישה ". הערב היה קולח. מרתק. מעניין. מסעיר. מרגש. נוגע ללב. שופע הומור עצמי והומור כללי. נבון. ליווינו אותה ואת משפחתה, כאב וכאם, בעיקר כאדם, שמסוגל ויכול בכוחות נפש אדירים, בתעצומות נפש להתמודד עם הכוחות ועם המכשלות הפנימיים והחיצוניים, עם אביה ואמה, משפחתה וארבעת ילדיה שגדלים להיות חזקים, נוכחים ומתבוננים 'לאמת בעיניים' בתבונה, באומץ ובכאב. עמית מגלה לעצמה ולנו את נפתלות התהליך עם 'האחר' שבתוכה ועם המציאות, עם הפחד והכאב, הייסורים והבדידות. איך כל זה נארג בחיי היום יום שלה - שלהן ובמעברי החיים. מסע הבא עם היצרים והדחפים, מסרי המשפחה והחברה, כשהיא מסתייעת בכוחות נפשה בעזרת האהבות שלצידה עד השגת מטרתה. הערב זורם, משובץ בסרטונים, במכתבים שלה אל ילדיה, אל הוריה, אל בת זוגה, ושלהם אליה. 'אין רגע דל'. עמית עומדת באומץ, ללא מסכות שיש לאדם במסע קשה ועמוק שכזה - ומנצחת! לבי החסיר פעימה. שלחתי לה ממקום מושבי אנרגיות טובות שתעמוד בכך. הערב מומלץ בחום רב ובאהבה לכל הקהלים שמוכנים לתת מקום ולשמוע את סיפורה האמיץ דקה אחר דקה. ד"ר לינה ארנון קיבוץ בית זרע וואו. כשסיפור מדהים פוגש מספרת מוכשרת וכובשת, כנראה שאי אפשר לטעות. עמית יקרה, ההחלטה להזמין אותך לרגל יום האישה אצלנו בקיבוץ הייתה כל כך נכונה ומוצלחת. תודה לך על הרצאה מרתקת, מעוררת השראה, מעוררת חשיבה, נגישה, מצחיקה ומרגשת. תודה על השיתוף ועל הפתיחות. נותרנו נפעמות. התגובות הנלהבות והנרגשות פשוט לא מפסיקות לזרום. תמשיכי לספר את הסיפור שלך ברוך שעשני אישה , מקווה שיגיע לכמה שיותר אוזניים ולבבות. שלך, קרן, קיבוץ העוגן קרן קיבוץ העוגן הי עמית. הייתי אתמול בהופעה שלך - ברוך שעשני אישה . היית מדהימה !! מרגשת !! מצחיקה !! אני לא מפסיקה לדבר ולספר עלייך מהבוקר. אני ממליצה בחום בקבוצות הוואטסאפ של מנהלי התרבות ושל היועצות לקידום מעמד האישה. תודה רבה על אחד הערבים הכי מרתקים ומרגשים שחוויתי ! קרן סביון רכזת אירועים מועצה אזורית בני שמעון עמית היקרה תודה על הרצאה מרתקת, מעניינת ומצחיקה! נדיר שבהרצאות אפשר רגע אחד להתרגש עד דמעות וברגע השני להתפקע מצחוק! הדרך שאת מציגה את המסע שלך פשוט מעורר השראה! ממליצה לכל אחד ואחת לראות את הסרט ומיד אח"כ לראות את ההרצאה (אפשר גם הפוך) תודה רבה לך!!! שני רכזת תרבות בית קמה ממליצה מאוד על עמית צוק. סיפור מרתק על הבחירה בנשיות, על טרנספורמציה אומץ ועוצמה נשית במיטבה. עמית אישה עם חוש הומור אדיר מספרת סיפור שהוא הרבה מעבר לגבולות הדמיון ומה שהכי יפה - זה הסיפור של חייה. "ברוך שעשני אישה" מומלץ מומלץ מומלץ! נעמה עברון הי עמית אני לא נרגעת מאתמול, יצאתי מוקסמת מכח הרצון שהיה לך, מהתמיכה המטורפת של גלית, האנרגיה והאושר שלך. ההרצאה הייתה מרתקת , המצגות מקצועיות, באמת שאפו ענק! טל מצפה אבי"ב בוקר טוב עמית תודה על הרצאה מופלאה, ערוכה היטב ויזואלית, מוסיקלית, מרתקת ומרגשת. תודה ששיתפת אותנו בסיפור חייך המטלטל. דרך אגב, צוק היה תמיד שם משפחתך ? אין ספק שיש לו משמעות רבה בחייך. שיקמה רז מצפה אבי"ב היי עמית. אני גרה במצפה אבי"ב, והייתי בהרצאה שלך. פשוט רציתי להגיד שההרצאה הייתה מאוד מעניינת, ואיכשהו היא מלווה אותי עד עכשיו. אין לי קשר לקהילת הלהט"בים, ובכל זאת התהליך שעשית מאוד נגע בי. איזה אומץ, כמה כוחות, להיות מי שאת באמת... את מעוררת השראה. שרי רכזת תרבות מצפה אבי"ב אני פונה לכל רכזי התרבות ביישובי משגב ורוצה לחזור על ההמלצה של מצפה אבי"ב על ההרצאה - ברוך שעשני אישה על ילד, נער, חייל קרבי, אב לארבעה ילדים שהפך בגיל 42 לאישה בתהליך מדהים עם טוויסטים בעלילה שהשאירו קהל רב במשך למעלה משעתיים מרותקים לסיפור בלי להוציא כמעט הגה (למעט דמעות וצחוקים...) עמית צוק - יותר ממומלצת!!!! היה ערב חזק מאוד, מרגש...ומסמך אנושי אותנטי. דרך אגב, לקראת האביב יצא סרט ביס על הסיפור שלה, אז תהיו אלה שיגידו שאתם מכירים אותה... שרית רכזת תרבות יישוב קהילתי שורשים ההרצאה של עמית צוק - ברוך שעשני אישה - מדהימה ומעניינת. עמית מעבירה אותה בצורה הכי אמיתית שיכולה להיות ובאופן רגיש ביותר. עונה על כל השאלות, גם ה"קשות" ולא מסתירה כלום. במשך שעתיים נתנה לנו להכנס ממש לתוך ליבה בצורה מאוד אינטיליגנטית. מאוד מומלצת למי שרוצה לחוות משהו קצת אחר ולנסות להבין עולם שרחוק לחלק מאיתנו. תודה לך עמית על ערב מרתק. מכל משתתפי ההרצאה במושב רועי בקעת הירדן. פנינה מיזן רכזת תרבות במושב רועי, בקעת הירדן הזמינו גם אתם את ההופעה ברוך שעשני אישה שלח

  • ברוך שעשני אישה | הזמנת הרצאה

    ברוך שעשני אישה - הזמנת הרצאה /חוג בית הסיפור המלא מאחורי הסרט "משפחה בטרנס" זוכה פרס הסרט הטוב ביותר ופרס חביב הקהל בפסטיבל דוק אביב מה אמרו על ההרצאה ברוך שעשני אישה ? עמית צוק מדהימה ! הרצאתך המרתקת ברוך שעשני אישה חשפה סיפור חיים עוצמתי, מורכב ומרגש. צעד אחרי צעד שיתפת במחשבותייך, פועלך ורגשותייך, במעלה החיים. מאחלת לך אושר, בריאות והמשך עשייה חברתית פורייה. שמחתי להכירך, תודה רבה רבה ההרצאה של עמית צוק - ברוך שעשני אישה - מדהימה ומעניינת. עמית מעבירה אותה בצורה הכי אמיתית שיכולה להיות ובאופן רגיש ביותר. עונה על כל השאלות, גם ה"קשות" ולא מסתירה כלום. במשך שעתיים נתנה לנו להיכנס ממש לתוך ליבה בצורה מאוד אינטיליגנטית. מאוד מומלצת למי שרוצה לחוות משהו קצת אחר ולנסות להבין עולם שרחוק לחלק מאיתנו. תודה לך עמית על ערב מרתק. מהרגע שהייתי בהרצאה שלך ברוך שעשני אישה , עמית, מרגישה ש"הפכת" את עולמי . מעולם לא נתקלתי באשה לוחמת, אמיצה, ומעוררת השראה כמוך. עמית צוק - את דוגמה חיה שחלומות באמת מתגשמים, שהכל אפשרי אם רק נאמין! שאסור אף פעם לוותר על האמת שלך ! שאם בוחרים בדרך הנכונה הכל מסתדר . מארגנים כנס ? חוג בית ? אירוע ? הרצאה שתשאיר אתכם פעורי פה..... ממליצה לכם בחום לקרוא את התגובות של הקהל.... כתבו על עמית צוק בתקשורת: כשעמית צוק (44) הודיע לאשתו ואם ארבעת ילדיו שהוא מתכוון להפוך לאישה, הוא הופתע לגלות שהיא מתכוונת לתמוך בו • עכשיו הן מספרות ל"ידיעות אחרונות" על ההליך המורכב ועל ההחלטה להישאר יחד ועל הרצאתה של עמית - ברוך שעשני אישה. [ידיעות אחרונות/שבעה ימים] עמית צוק, כוכבת הסרט "משפחה בטרנס", הייתה עד לפני שנתיים וחצי גבר נשוי ואב לארבעה. אחרי שהתגרשה פגשה את שירלי - היום הן נשואות ומתכננות להביא ילד. [ לאשה / YNET ] מתלבטים? קבלו הצצה...

הצג הכל